דיכאון נתפס לעיתים קרובות כבעיה של מצב רוח בלבד. אבל מחקר גדול שפורסם לאחרונה מראה שהוא גורם לשינויים עמוקים בביולוגיה של המוח, ובפרט ביכולת שלו לייצר נוירונים חדשים. ממצאים אלה שופכים אור חדש על הקשר בין דיכאון, זיכרון וכאב כרוני.
מה גילו החוקרים
ההיפוקמפוס הוא אזור מפתח במוח, המעורב ביצירת זיכרונות וביכולת שלנו להבחין בין חוויות חדשות לבין זיכרונות כואבים ישנים. אצל מבוגרים הסובלים מדיכאון, החוקרים הבחינו בהפרעה משמעותית בנוירוגנזה, כלומר בייצור נוירונים חדשים באזור זה.
במונחים מעשיים, כאשר מנגנון זה נחלש, המוח מתקשה "למיין" חוויות. כאב ישן יכול אז להתבלבל עם תחושה נוכחית, מה שמגביר את הסבל ומקשה על יציאה ממצב של כאב או דיכאון.
החוקרים זיהו גם שינויים מולקולריים רחבים שיכולים ביום מן הימים לאפשר התאמת טיפולים לפרופיל הביולוגי הייחודי של כל אחד.
הקשר המעשי בין דיכאון לכאב כרוני
במרפאה שלי בתל אביב, אני פוגש באופן קבוע מטופלים שסובלים גם מכאבים פיזיים וגם מתשישות רגשית. זה לא מקרי.
מספר מנגנונים מסבירים קשר זה:
- מוח בדיכאון מעבד אותות כאב באופן מוגבר
- הפרעה בהיפוקמפוס הופכת זיכרונות כואבים לפולשניים יותר
- דיכאון מעלה מדדי דלקת, אשר בתורם מגבירים את הרגישות הרקמתית לכאב
- מערכת העצבים האוטונומית, הנמצאת כבר תחת לחץ כרוני, מאבדת מגמישותה
נוצר מעגל שמזין את עצמו: ככל שסובלים יותר, כך גדל הסיכוי לסימפטומים דיכאוניים, ולהיפך.
מה אוסטאופתיה יכולה להציע בהקשר זה
אוסטאופתיה אינה מטפלת בדיכאון ישירות. אבל היא פועלת על כמה מהמנגנונים המקשרים בין מצב רגשי לכאב פיזי.
בעבודה על מערכת העצבים האוטונומית באמצעות טכניקות קרניו-סקרליות או גיוסים עדינים, אני שואף לסייע לגוף לצאת ממצב של מתח כרוני. הדבר יכול:
- להפחית את תפיסת הכאב הכוללת
- לקדם שינה טובה יותר, החיונית בעצמה לנוירוגנזה
- להקל על מתחי שרירים הקשורים ללחץ
- לספק תחושת ביטחון גופני, יקרת ערך לעיתים קרובות בתקופות של שבריריות רגשית
כמובן, טיפול אוסטאופתי פועל בצורה הטובה ביותר לצד תמיכה פסיכולוגית או פסיכיאטרית כאשר זו נדרשת. אני עובד באופן קבוע בשיתוף עם אנשי מקצוע אחרים כדי להציע טיפול עקבי ומתואם.
מה תוכלו לעשות כבר עכשיו
אם אתם עוברים תקופה רגשית קשה וחשים גם כאבים פיזיים מתמשכים, חשוב לא להפריד בין השניים.
כמה צעדים פשוטים יכולים לתמוך בנוירוגנזה וברווחה הכללית:
- לנוע באופן קבוע: אפילו פעילות גופנית עדינה מגרה את ייצור הנוירונים החדשים בהיפוקמפוס
- לישון מספיק: השינה היא הזמן שבו המוח מאחד ומתקן את עצמו
- להפחית דלקת: תזונה עשירה באומגה 3 וסיבים יכולה לסייע
- לבקש תמיכה: איש מקצוע לבריאות הנפש, אוסטאופת, רופא משפחה, אתם לא חייבים להתמודד עם זה לבד
אם תרצו לדון בכך במהלך התייעצות בתל אביב, אני כאן כדי ללוות אתכם, בקצב שלכם, תוך התחשבות בהיסטוריה המלאה שלכם.
